החלק הכי קדמי מייד אחרי הראש והוא מתחלק לשניים: צידו האחד, שהוא למעשה החיצוני, סיבי מאוד וקשה (שכן בהתפתחות האבולוציה של הבהמה הוא היה מגן על העורף של הבהמה מפני טורפים בטבע). חלקו השני משובץ בשומן, רך מעט יותר וטעים מאוד.
מבחינת טעמים דווקא הצד הסיבי יותר, אם טוחנים אותו, מתגלה כמלא בטעמים, שכן הוא נתח שעובד קשה וזורם בו המון דם. מתאים במיוחד לצלייה ארוכה בקוביות קטנות או בנתחים גדולים, בתוך נוזלים ונפלא לטחינה. טעמו מודגש ואם טוחנים אותו גס, הוא נהדר להמבורגרים.
שם הנתח בארה״ב: Neck.